Talia my baby sister
מאת בנג'י היימן

טליה אחותי. גם עכשיו אני לא מעכל, זה נראה לי הרבה יותר טבעי לשמוע אותך, פותחת בשיחה אנרגטית איתי, כמו תמיד- "מה המצב אחי..." בחודש האחרון כולם סיפרו לנו על התמיכה הרבה שהבעת כלפיהם באמצעות ידידות אמת. בדאגה לחבר בצרה שהביא אותך, לחוש מייד לעזרתו, גם אם מדובר בנסיעה ארוכה ומתישה לצדה השני של המדינה. אני, טליה, לא ראיתי בך את כל אלה , אני ראיתי בך בראש ובראשונה את אחותי הקטנה. לא בכדי כל השבעה התנגן לי כל הזמן בראש המשפט הראשון של השיר "אחותי הקטנה" של מתי כספי.לפני הכל טליה היא סופת טייפון הבאה בסערה, וכשהיא באה היא סוחפת אותנו בקצב שלה, באנרגיה שלה, וברגע שהיא הולכת משתרר שקט. כמו כל אחות קטנה היא הייתה גם נודניקית, אחת שבאה ומציקה בשעות לא שעות. חסרת טאקט וחסרת שקט, אך גם אוהבת ומעריצה. אם הייתי מעז להתעצבן, היא הייתה אומרת מיד:"מה אתה רוצה זה התפקיד שלי אני אחותך." כמו כל משימה שהסתערה עליה, גם את תפקיד האחות הקטנה היא לקחה בטוטליות ובפטרונות. זו שבכל פעם שהייתה רואה אותי הייתה באה ומחבקת אותי בחיבוק ענקי, עוטף כזה. בעבר, הדבר היה מפדח. מה את רוצה ממני? מילא בבית, אבל למה בציבור? זו שמתקשרת כל ערב שבת לכל האחים שלה. רגע לפני שבת, כל הבית שלי נראה כמו אחרי סופה, עדיין לא הספקתי להתקלח, בדרך למקלחת נזכרתי בעוד מליון מטלות נוספות של הרגע האחרון, ופתאום הטלפונים רועמים. ברור לי מיד מי זו? כן. זו טליה מהצד השני של הטלפון," רק רציתי לומר שבת שלום". " תודה, גם לך. שלום אין לי זמן לדבר". טליה היא זו שכל שבת שאינה חוזרת הביתה לחיפה, מתחילה לנגן לך על המצפון כבר ביום שני. אולי תלך לאבא ואמא לשבת, אולי תזמין אותם אליך לאכול, הם לבד. ואני בשלי: טליה אולי תפסיקי לנדנד. בסדר, בסדר שמעתי. אם כל כך חשוב לך למה את לא בחיפה? אבל... כשהיא בחיפה, תבואו לארוחה אני פה בשבת, משעמם לי רק אמא ואבא נמצאים בבית. טליה היא זו שהופכת כל יום הולדת של מישהו מהמשפחה לחגיגה אמיתית. ואף פעם לא שוכחת לטלפן ערב לפני, באותו טלפון היא גם הייתה טורחת להזכיר לי, בדצמבר, שיום ההולדת שלה מתקרב, ויחול בעוד 7 חודשים. טליה ידעה לעמוד על דעתה, כל מכשלה בירוקרטית שמולו מתיאש כל אזרח ישראל סביר, היוה מטרה לטליה. ברשתה נפלו צה"ל, משרד החינוך, ביטוח לאומי ועוד ועוד. לא פעם הציע להלחם במקומי. טליה היתה חיבור של כל כך הרבה דברים קטנים, שבלעדי הדבר האמיתי לא ניתן לתארם. בשבעה הטרידה אותי שאלה זניחה: עכשיו, כשישאלו אותי כמה אחים אנחנו? מה אענה? היום אני כבר יודע מה לענות: "ארבעה אחים אנחנו"- טליה בלעדיך אנחנו לא שלמים. שלמות זה ארבעה- שלושה בנים ובת שמשלימים את התצריף שנקרא משפחת היימן. "ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים..." סערת הטייפון שלנו הלכה לנו לבלי שוב, ואין שקט רק שתיקה רועמת...