|
|
|
||
לזכרה של טליה
|
|
|
||
|
||||
|
התאונה בה נהרגה טליה בתשעה
במרץ 2005 נסעה טליה ז"ל מבית משפחתו של מוטי, החבר שלה, בירושלים לכיוון
אריאל. שם, במכללת אריאל, הייתה בעיצומם של לימודים במטרה להשלים את בחינות הבגרות והפסיכומטרי ולהתקבל
ללימודי עבודה סוציאלית במכללה. באותו בוקר גשום התרחשה צפונית לירושלים
תאונה אחרת אליה הוזעק אמבולנס צבאי. אמבולנס צבאי זה היה למעשה רכב
"אביר" ממוגן ירי וכבד המשמש כאמבולנס. כמה מאות מטרים לפני התאונה הראשונה הצטברו
רכבים בעומס תנועה בשל התאונה. נהג האביר-אמבולנס שהגיע לשיירת הרכבים בדרכו
לתאונה, עקף את השיירה תוך חצית קו הפרדה לבן וזאת במהירות גבוהה שאינה מותאמת
לתכונות רכב האביר ואינה מותאמת לתנאי הדרך – כביש רטוב ועקומה בכביש. כאשר ראה את רכבה של טליה ז"ל, אשר נסעה
בנתיב הרחוק מתוך שני נתיבים שממולו, לחץ בחוזקה על הבלמים וכתוצאה מכך החליק, תוך
איבוד שליטה, לכיוון הנתיב בו נסעה. טליה ניסתה לברוח לימין, נצמדה למעקה הביטחון,
אך פעולה זו אשר ביצעה לא הספיקה והאביר-אמבולנס הכבד התנגש בה חזיתית. טליה נהרגה במקום וחברתה, שנסעה איתה, נפצעה. לדברי הבוחן המשטרתי, מהירותו של
האביר-אמבולנס היתה כ-70 קמ"ש, מהירות שהינה גבוהה מהמהירות המותרת לרכב זה
ויותר מכפליים מהמומלץ בתנאים כאלה. מקיץ 2006 מתנהל בבית הדין הצבאי בחיפה משפט
כנגד נהג האביר-אמבולנס הצבאי. בהכרעת הדין קבע בית הדין כי מהירותו של
האביר-אמבולנס שלא התאימה לתנאי הדרך ובלימת הפתע של הנהג, הם היו הגורמים הישירים
לתאונה ובהתאם לכך הורשע הנהג בגרימת מוות ברשלנות. הכרעת הדין. במהלך הטיעונים לעונש ניתנה למשפחה הזדמנות
לספר על טליה וכן להביע את ציפייתנו מגזר הדין. לקריאת הדברים. בפברואר 2008 גזר בית המשפט הצבאי על נהג האמבולנס שישה חודשי מאסר בפועל (מתוכם שלושה חודשים ירוצו בעבודות צבאיות), שנים עשר חודשים על תנאי למשך שנתיים, שש שנים של שלילת רשיון והורדה לדרגת טוראי. גזר הדין תוצאות המשפט זכו לסיקור תקשורתי רב. סיקור
המשפט בתקשורת במרץ 2008 הוגש ערעור על ידי הפרקליטות הצבאית בנוגע לקלות עונש השלילה ובמקביל ע"י הסנגור בנוגע לעצם ההרשעה. באוקטובר 2008 ניתנה הכרעת בית הדין הצבאי לעירעורים על פיה יושארו פסק הדין וגזר הדין בעינם. הכרעת בית הדין לערעורים |
|||
|
||||
תאריך עדכון אחרון:
November 10 2008
|