ב"ה

הודעת טקסט מאת: טליה

התקבלה בתאריך:31.5.05

שעה:10:32

 

בשביל כל העולם את סתם מישהו

בשביל סתם מישהו את כל העולם.

 

 

 

האמת היא שטליה זכרה לברכה, חברתנו למחזור ט', הייתה אחת מהאנשים שבמצבים מסוימים כשדברים לא היו מסתדרים או כשסתם מצב הרוח לא היה בשיאו, תוך כמה דקות, תוך כמה מבטים ועם חיוך אחד גדול הייתה מקרינה את החיות שבה ישר אל תוך הלב.

אולי בגלל זה אני מסרבת להיפרד ממכשיר הפלאפון שהיה לי באותה התקופה. אמנם אין בו מצלמה ואי אפשר לראות בו את העונה האחרונה של "ארץ נהדרת" (כולל החיקוי המעולה של גיא זוהר), אבל יש בו הודעת טקסט אחת שמביעה מבחינתי חיים שלמים.

כשהתקשרו אלי ממערכת העלון "מעיין נובע" ואמרו לי לכתוב על נושא השמחה, התלבטתי והתחבטתי בשאלה מהי בעצם שמחה ומהי שמחה בשבילי, חשבתי על רעיונות גדולים, על שיעורים עם מהלכים מרובים שמביאים לידי ביטוי שמחה מהי..אבל משום מה זה לא היה זה.

ופתאום החיוך הזה הפשוט של טליה קפץ לזיכרון שלי. חיוך שהזכיר לי את הצחוק שלה ואת החיבוק שלה ואת הברק בעיניים שלה ואת כל שאר הדברים שמילים קטנות מלתאר.

וחשבתי על זה שמבחינתי זוהי השמחה שלי.

ההיכרות הקצרה-ארוכה עם טליה הותירה אחריה לא מעט מחשבות, זיכרונות ותהיות. בהקשר של חודש אדר,שהוא גם החודש שבו נהרגה טליה, אבחר להתמקד בדבר אחד שאולי יכול להוות נקודת אור לכולנו בבחינת אורו של חודש אדר, והלוואי שנצליח להאירו כל השנה.

טליה הייתה הבן אדם הראשון שפגשתי כשהגעתי ללמוד במדרשה. שנינו הגענו ראשונות לפני כולן ולא היה לנו מושג לאן פנינו מועדות. אז תוך כמה דקות מצאנו את פנינו מועדות לכיוון מחסן המזון שבנוב וקנינו כל מני דברים שאינם נכנסים לקטגוריית "דיאטתיים". זה היה נראה הכי טבעי בעולם, כאילו כבר הכרנו שנים. במבט לאחור אני מבינה שכל הסיטואציה הזאת התאפשרה בגלל שטליה נתנה לי את ההזדמנות להרגיש החברה הכי טובה שלה. לי ולכל בן אדם שהיא פגשה בדרך. ואני חושבת על זה שכול אחד ואחת מאיתנו נמצאים בדרך וכולנו פוגשים המון אנשים בכל יום ובכל שבוע ובכל תקופה ועל איך שלכל אחד ואחת מהאנשים האלו שאנחנו פוגשים יש משהו לתת לנו אם רק ניתן להם לתת לנו. טליה לימדה אותי לתת לאנשים שמסביבי, גם אם ההיכרות שלי איתם קצרה, הזדמנות לקבל מהם.

ההבנה ששום דבר אינו מקרי, שכל דבר הוא חלק מהדרך ולא "על הדרך", מהווה נקודת אור עצומה מבחינתי ולהרגשה שבשביל סתם מישהי אני כל העולם במובן הכי לא קיטשי שיכול להיות אין תחליף.

 

הלוואי שנזכה לחיות ולחיות כל רגע וכל שעה בחיינו הפרטיים והכלליים. להאיר את השגרה מהדברים  הקטנים ומהאנשים הגדולים.

 

                    

                                 פורים שמח לכולם, בשורות טובות ורוב אושר לכל אחת באשר היא,

                                 ובגעגועים..

                                 אוריה מטלון (אליאב, למי ששכחה לרגע..)

 

 

 

 

 

 

נדמה שלפני רגע קיפלנו את הסוכה לאיזו פינה במחסן ופתאום מסתבר שפורים כבר ממש מעבר לפינה. אז אולי זה סימן להתעורר לקראת משהו מסוים, לחדש את שכבר למדנו וידענו, לחיות את הזמן הזה.

ואני חושבת מה אני מבקשת להחיות בעצמי בזמן הזה, ובכלל..והאמת היא שהרבה רעיונות גדולים עולים לי בראש: לשמוח מכל דבר שקורה, לראות את הנסתר בנגלה, להסיר מסכות כאלו ואחרות ועוד. לפעמים אני אפילו מדמיינת לי בראש את חודש אדר במדרשה, את השיעורים שישר נכנסו אל הלב, את האווירה ובעיקר את החיות שהייתה מורגשת בעוצמה כל כך חזקה.

ובכל זאת, כשאני חושבת על זה ממש ברגעים אלו אני מגיעה למסקנה שהעוצמות החזקות האלו נמצאות מסביבנו בכל רגע ובכל מקום ובכל שעה וכוונתי לומר-בכל אדם.

טליה זכרה לברכה, חברתנו למחזור, שנהרגה לפני כשלוש שנים בתאונת דרכים קטלנית, הטיבה ללמד אותי באופן אישי את השיעור הזה.

דף פתיחה

סיפור חייה של טליה

התאונה

זכרונות מטליה

·    תמונות

·    קטעי קול ווידאו

·    דברים שכתבה

·    סיפורים וזכרונות

הנצחה

·    ארועים

·    כותבים לזכרה

·    הוקדש לזכרה

·    קרן טליה למען ילדים

פורום

קישורים רלוונטיים