דברים לשלב הטיעונים לעונש

 

בוקר טוב,

שמי ג'רמי ואני אחיה הבכור של טליה ז"ל.

 

המקרה שבגינו הורשע עמיאל צורף אינו המקרה השכיח בסטטיסטיקת התאונות המתרחשות סביבנו יום יום. לכאורה - מקרה פשוט:

הכוונות טובות  - היה בדרכו להצלת חיים!. הגורם - טעות בשיקול דעת, למי זה לא קורה?. בקיצור - הבחור ממש מלאך, רק שמעד מעידונת קטנטונת.

אולם:

לא מדובר כאן פשוט בטעות בשיקול דעת אלא ברשלנות. כל הנתונים היו מונחים לפניו וידועים לו – מצב הכביש, מזג האויר, התנהגות הכביש של האבירבולנס ואף על פי כן בחר להאיץ. זוהי איננה טעות בשיקול הדעת, אלא רשלנות! גם אם היא נעשית תחת לחץ ובהחלטה של רגע. כפי ששמענו במהלך המשפט היה עמיאל מיומן בנהיגת חירום והכיר את הדילמה של מהירות מול בטיחות יותר מרובינו היושבים כאן ועל כן מעשיו כפי שבאו לידי ביטוי בתאונה הארורה, מעידים לדעתי לא רק על רשלנות רגעית אלא על גישה מזלזלת ויהירה. לצערנו, נראה כי יהירות זו רווחת אצל נהגים מקצועיים רבים בצבא שהיו אולי נוהגים אחרת אם מדובר היה ברכבם האישי.

 

ב"רוח צה"ל"  מסמך הקוד האתי של צה"ל תחת הערך "חיי אדם" כתוב -  החייל ינהג באופן מושכל ובטיחותי בכל פעולותיו, מתוך הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם...

ותחת הערך "משמעת" כתוב - החייל יפעל כמיטב יכולתו לביצוע מלא ומוצלח של הנדרש ממנו עפ"י הפקודות ועל פי רוחן. החייל יקפיד על מתן פקודות חוקיות בלבד, ולא יציית לפקודות בלתי - חוקיות בעליל.

ותחת הערך "אחריות" כתוב - ... החייל יפעל תוך גילוי מתמיד של מעורבות, יוזמה ושקידה, בשיקול דעת ובמסגרת סמכותו, כשהוא נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו.

 

עמיאל בפעולותיו לא הפעיל את שיקול דעתו כפי שהיה נדרש ממנו במסגרת סמכותו כנהג האבירבולנס, הוא מילא הוראה לא חוקית בעליל של מפקד הנסיעה תוך סיכון חיי העוברים בדרך, נהג בצורה לא מושכלת ולא בטיחותית, גרם לתאונה קטלנית ותוך כל זאת גם לא מילא את משימתו המקורית – הגעה לפצועת התאונה הראשונה.

 

בהחלטה על פסק דינו של עמיאל צורף, בית הדין צריך לדעתנו לשקול שני הבטים עיקריים – ענישה ותועלת.

·     ענישה - כמימוש לעונשים הקבועים בחוק וכביטוי לחומרת המעשה ותוצאותיו ביחס לנורמות המקובלות.

·     תועלת – מהי התועלת לצה"ל ולציבור הכללי. תועלת זו הינה בעלת שלושה מרכיבים - הרתעה, תודעה ציבורית וחינוך.

 

לגבי ההיבט הראשון, ענישה, הדברים ידועים והרחבה בנושא, אם נדרשת, אשאיר לאחרים המומחים ממני בתחום. עם זאת, אתייחס לסוגיית שלילת הרישיון.

 

רשיון נהיגה אינה זכות מולדת. בכדי לזכות בה, על המועמד לרשיון הנהיגה להוכיח שהוא כשיר לכך - נפשית וגופנית, שהוא מכיר את החוקים ואת המגבלות, שהוא שולט ברכב ואחראי בנהיגתו כלפי הסביבה וכלפי עצמו. גם בהמשך אחריות ויכולת זו היא אבן בוחן  למידת כשירותו בתור נהג.

מי שנכשל בכך - כמו במקרה שלפנינו, איבד את זכותו להחזיק ברשיון.

לקיחת חייו של אדם, גם אם תחת ההגדרה של "רשלנות" היא מעשה חמור וקיצוני המצדיק שלילת רשיון הנהיגה, לצמיתות!

 

אין דין חופש הפולחן, חופש הדיבור, חופש התנועה וחופש הקניין כזכות להחזיק רישיון נהיגה.

שלילת הרשיון אינה מונעת תנועה, אלא מוודא שאדם שהוכיח שהוא מוּעַד בתור נהג, לא יסכן עוד את הציבור.

 

אדם שגרם מוות ברשלנות דומה במשהו לרוצח בשגגה המוזכר בתנ"ך. שם - אף על פי שהרג בשוגג ולא במזיד, הוא נקרא רוצח וגולה לעיר מקלט לשנים רבות. וכתבו המפרשים שדרך התנהלותו היתה פגומה ועל כן  נפלה צרה זו עליו. כך גם במקרה שלפנינו -  לא בכדי ארעה תאונה זו. היה לה אחראי וזהו עמיאל צורף ועל כן בנוגע לשלילת הרשיון אנו מבקשים שרשיונו ישלל לצמיתות.

 

לעניין התועלת לציבור:

המשפט הזה מהווה אבן יסוד במלחמה בתאונות דרכים תחת הקטגוריה -  "המטרה אינה מקדשת את האמצעים".

בידי בית הדין להעביר כאן מסר מאוד חשוב ותקיף לכל הנוהגים ברכבי הצלה למיניהם בצה"ל ובאזרחות – אתם אינכם מעל לחוק, גם לכם נועדה האמרה: "עדיף לאבד רגע בחיים מאשר חיים ברגע".

אמרו בבקשה לאותו נהג: כאשר אתה נוהג בדרכך לארוע, אל תתן להתלהבות להשתלט עליך, היה קר-רוח, היה מרוכז, נהג לפי תנאי הדרך, אחרת - הטעות הכי קטנה שלך עלולה להסתיים בצורה טראגית.

המסר הזה יעבור הכי טוב, בצורה הכי יעילה, רק אם תפסקו לנאשם עונש מרתיע!

לא רק בגללו, אלא כדי למקסם את ההשפעה על כל האוחזים בהגה של רכב הצלה/חירום החושבים שנהיגה ברכב חירום או הצלה מעניקה חסינות מהאחריות. החושבים שבזכות כך שהם נוהגים על רכב הצלה או חירום הם יכולים לנהוג כעולה על רוחם ואף אחד לא יבוא אליהם אח"כ בטענות אם חס וחלילה יקרה משהו. אם לא תפסקו עונש מרתיע, הלקח לא ילמד!

עבורנו, משפחתה של טליה ז"ל, לא מדובר כאן בנקמה, זו אינה דרכנו ואינה כוונתנו. לצערנו שום עונש שבעולם לא יחזיר לנו את טליה. אולם כן חשובה לנו התועלת לצה"ל ולציבור ממשפט זה. אנו מאמינים שכדי להציל חיים אחרים יש חשיבות שהצדק יעשה ויראה. רק כך יכולה להיווצר הרתעה. רק עונש שיהיה ראוי ומשמעותי יוכל להשפיע גם על מעגלים רחבים יותר.

 

בסופו של דבר, בעידן זה של עודף מידע, מה שאינו עובר את חומת האדישות, מה שאינו חורג מהשגרתי, אינו חודר לתודעה הציבורית.

זוהי האחריות שלכם, בית הדין, לומר לציבור הרחב שלקיחת חיים של אדם היא מעשה קיצוני שיש להתייחס אליו בחומרה הנדרשת. אם תעשו זאת, אולי תעזרו למנוע את המקרה הבא.

 

 

 

תודה.

 

דף פתיחה

סיפור חייה של טליה

התאונה

זכרונות מטליה

·    תמונות

·    קטעי קול ווידאו

·    דברים שכתבה

·    סיפורים וזכרונות

הנצחה

·    ארועים

·    כותבים לזכרה

·    הוקדש לזכרה

·    קרן טליה למען ילדים

פורום

קישורים רלוונטיים